אבל ראה! שאלות התלמידים נפתרות מעצמן!(🔗

זוהי אחווה אמיתית. כאשר ההקשבה שלך היא טוטלית, אין עוד צורך במילים. במקום שבו יש אחווה, המילים נעלמות בטבעיות.

כאשר שעת מותו של המאסטר הבודהיסטי הגדול בודידארמה )Bodhidharma )הגיע, הוא קרא לארבע מתלמידיו לראות מי מהם הקשיב הכי טוב, מי למד הכי הרבה מהמאסטר. הוא הפנה שאלה שכיחה אליהם: מה היא האמת? התלמיד הראשון אמר, אמת היא זאת שמעבר לאישור ולשלילה. יש לך את העור שלי, אמר לו המאסטר. התלמיד השני אמר, אמת היא זאת שאם היא נראית פעם אחת, היא נראית לעולם. יש לך את הבשר שלי, אמר המאסטר. אמת היא אינה – דבר, אמר התלמיד השלישי. יש לך את העצמות שלי, אמר המאסטר. התלמיד הרביעי לא אמר דבר. בהכרת תודה עמוקה בעבור הלימוד שהוא קיבל, הוא פשוט השתחווה בפני המאסטר ועמד באחדות איתו. לאחר זמן מה, המאסטר דיבר. יש לך את המהות שלי, הוא אמר לתלמיד.

שתיקה היא דרך מופלאה להיכנס אל תוך מדיטציה. למעשה, שתיקה עצמה היא טכניקת מדיטציה מעולה. היא הילינג נהדר וכח התחדשות מצוין. בשתיקה, אתה משיג את מה שישו קורא לו השקט שמעביר הבנה.

פתח את הדלת תן לבריזה להיכנס!

כפי שהם אומרים, מילים מתוקות הן כסף, אבל השתיקה היא זהב. אז בפעם הבאה שאתה פותח את פיך לדבר, ראשית שאל את עצמך האם זה עולה על השתיקה!

! ם י ה ו ל א ל ך כ ר ד ת א ק ח צ

הכח המדהים של הצחוק

צחק את דרכך לאלוהים!

צחק את דרכך לאלוהים! הכח המדהים של הצחוק

מתי הייתה הפעם האחרונה שהיה לך צחוק טוב באמת?

צחוק רועם מתגלגל שעולה ישר מהבטן שלך, ומשאיר אותך רועד ללא שליטה משמחה?

בימינו, אנחנו שכחנו כיצד לצחוק. הצחוק שלנו הוא רק חיוך מתמשך – צורך חברתי. אפילו כאשר אנו צוחקים, אנחנו בדרך כלל צוחקים על מישהו, או פשוט ממלאים חובה. את מקומו של הצחוק תפסו הצחקוקים והגיחוכים.

במשרד, הבוס מספר בדיחה. כל הצוות מתחיל לשאוג מצחוק, מלבד גברת צעירה אחת אשר פשוט יושבת שם ונראית משועממת.

מה קרה? מדוע אינך צוחקת? שאל הבוס מופתע.

אני לא חייבת, ענתה הגברת באופן לא פורמאלי. אני עוזבת בשבוע הבא!

בדיחות בנפרד, לצחוק יש פוטנציאל עצום ששכחנו כיצד להשתמש בו.

זוהי דרך מצוינת להתחבר לאנשים!

הסתכל סביבך. מומחי השיווק החכמים ביותר, הנואמים הטובים ביותר, הפרסומות המשפיעות ביותר משתמשים בהומור על מנת להעביר את המסר שלהם. כאשר מנהיג מצטרף לנבחרת שלו בצחוק, הוא בקלות שובר את המחסומים שקיימים בינו לבניהם.

האמת היא, אפילו הרעיונות הכי קיצוניים, כאשר הם מוצגים בדרכים הומוריסטיות, מתקבלים יותר בקלות על ידי האנשים.

כפי שאומר הפתגם, אם אתה רוצה למלא חופן נוסף של אורז בשק אורז שהוא כבר מלא, אתה צריך לנער אותו מעט. באותה הדרך , כאשר אנשים כבר מלאים בפילוסופיה כבדה )כפי שקורה לכולנו!(, קצת צחוק יכול לספק את אותו "ניעור", זה יכול לפתוח את המחשבה שלהם כך שרעיונות חדשים יכולים להתיישב יותר בקלות.

בזמנים קדומים, מלכים ואנשים משכילים היו מודעים היטב לחשיבות הצחוק. אין פלא שלכל מלך גדול היה בחצרו ליצן חצר אהוד – שהיה לעיתים קרובות היועץ החד והחכם ביותר של המלך. "שוטי המלוכה" של המחזות השקספריים, והליצנים ההודים, Raman Tenali ו – Birbal, לכולם הייתה האומנות להציג אמת עמוקה עם הומור קסום ומלא בחמלה.

לא לכל אחד יש את היכולת הנפלאה לצחוק, וליצור צחוק מסביבם. רובינו מפחדים לצחוק, במיוחד כאשר אנו עם זרים – משום שצחוק חושף אותך.

פתח את הדלת תן לבריזה להיכנס!

צחוק חושף את התמימות, הפגיעות שאתה מחביא בתוכך.

אלה שמוצאים שקשה להם לצחוק אינם מבינים איזו מתנה הם איבדו. האמן לי, אין עסק רציני יותר מהעסק של הצחוק – זה ברצינות חשוב שיהיה לך את היכולת לצחוק! כפי שהולכת הבדיחה, למד לצחוק על בעיותך. לפחות תמיד יהיה לך משהו לצחוק לגביו! אנשים שלא איכפת להם לצחוק על עצמם הם באמת מבורכים, משום שהם מצאו דרך ללכת אל מעבר לאגו. צחוק הוא אינו יותר מאשר זרימה של בריאות, של אנרגיה שופעת. צחוק פורח כתוצאה טבעית מהיותך קליל עם עצמך ועם הסביבה שלך. זוהי הסיבה שאנשים שמחים ומחייכים הם בדרך כלל היצירתיים והספונטאניים ביותר. אני נזכר במשחק רחוב שצפיתי בו בילדותי. בכפרים ההודיים שלנו, משחקי רחוב כמעט תמיד נלקחו מהאפוסים העתיקים.

אחד מהאפוסים המוכרים ביותר מה – Mahabharata הוא ה- Vastraharana Draupadi, שבו הנבל Dushassana ) )דושאסאנה מנסה להפשיט את המלכה )Draupadi )דראאופדי לפני כל חצר המלוכה. באבדם את האישה שלהם לנבל במשחק קובייה בוגדני , חמשת בעליה של דראאופדי נאלצים להמשיך ולהסתכל חסרי ישע. בסופו של דבר פונה דראאופדי ללורד קרישנה, והוא מברך אותה בכך שהוא הופך את הסארי שלה לאינסופי באורכו, כך שלא משנה כמה ממנו הנבל יתיר, עדיין יישאר מספיק בגד להגן על צניעותה. כך שהנבלים מובסים מחסדו של אלוהים.

בזמן ביצוע המערכה האהודה כל –כך, קרה שהקרישנה הרגיל נעדר והעמדה של הקרישנה הייתה צריכה להשתנות ברגע האחרון.

בכפרים, תפקידם גם של הגבר וגם של האישה נעשים באופן מסורתי על ידי גבר, ודראאופדי היה גבר צעיר שהיה, באופן טבעי, לובש מכנסיים מתחת לסארי המהודר שלו.

כאשר הנבלים נכנסו לפעולה, הקרישנה האורח נבהל ושכח להביא החוצה את חלק הבד ה"ניסי" שהיה מאחורי הבמה. כתוצאה מכך, בעשר שניות בדיוק, המלכה דראאופדי עמדה בפני קהל כפרי נדהם בחולצה מעוטרת וזוג מכנסיים משומשות היטב!

אבל דראאופדי היה שחקן מפולפל עם חוש הומור נהדר. עוד לפני שהקהל יכול היה להגיב, הוא נפל על ברכיו וקרא בקול, הייה שלום קרישנה, המגן על החלשים! מציל מכל פגע! אתה שמרת על הצניעות שלי בכך שהפכת אותי לגבר! תודה לך, תודה לך!

מיותר לאמר, מעולם המערכה הזאת לא קיבלה מחיאות כפיים כה רועמות כפי שקיבלה ביום זה!

*****

רצינות היא באמת מחלה.

האם ראית אי פעם ילד רציני? לילדים יש יכולת עצומה למצוא משהו מצחיק בכל סיטואציה במיוחד כאשר יש לך אורחים בבית! ואנו המבוגרים, איננו יכולים לראות מה כל כך מצחיק, מנסים להכריח אותם להפסיק לצחוק.

זה המקום שבו מתחילות הבעיות! דיכוי של צחוק היא התחלה של מחלה.

רק לפני כמה שבועות, אדם פגש בי באשראם עם בנו שבגיל ההתבגרות. בנו סבל מדיכאון קשה. בגיל חמש עשרה, הילד כבר ניסה להתאבד שלוש פעמים.

דיכאון הוא המתנה המיוחדת של המאה שלנו! בשום זמן או מאה אחרת לא תמצא גברים או נשים צעירים ובריאים שהופכים לכל כך עייפים מהחיים כך שהם רוצים להרוג את עצמם. בכל אופן, האבא של הילד ניסה כל טיפול אפשרי, ללא שום תוצאה. הוא פנה אלי לרפא את הילד.

ביקשתי מהאבא לעזוב את הילד איתי באשראם לכמה ימים. באותה תקופת זמן, ביליתי זמן עם הילד בכל יום – משתף בבדיחות! נתתי לו ספר בדיחות לקרוא; ביקשתי ממנו ללכת באשראם ולהתחבר לאשראמיסטים. בכל יום, אנו נפגשנו והיה לנו "מפגש בדיחות" לא פורמאלי. בתוך עשרה ימים, הילד לגמרי נרפא מהדיכאון שלו. זה לאמיתו של דבר קרה!